באותה התקופה נחלק "היישוב הישן" בארץ ישראל לשתי עדות עיקריות: הספרדית והאשכנזית. העדה הספרדית, חלקם יהודים מגורשי ספרד מהמאה ה-15, השתלבה באורח חייה באוכלוסייה המקומית. הרכבה היה בעיקר תלמידי חכמים, שראו את ייעודם בלימוד התורה, ובעלי מלאכה, שעסקו בפרנסות שונות. עדה זו התאפיינה בהומוגניות ובמנהיגות חזקה ותקיפה. האשכנזים, יהודים יוצאי ארצות אירופה, ישבו בעיקר בירושלים וכמעט שלא עסקו במסחר ובמלאכה. עיקר עיסוקם היה בלימוד תורה. בסיס קיומו של "היישוב הישן" היה כספי "החלוקה" – תרומות של יהודי הגולה בעבור יהודי ארץ ישראל.
מִקְוֵוה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי שרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. שרל נטר (2.10.1882-14.9.1826) עסק כל חייו בפעילות ציבורית, במיוחד למען יהודים ברחבי העולם. הוא היה ממייסדי כי"ח ואף אירח בביתו את האספות הראשונות של הארגון. שלוש שנים קודם להקמת בית הספר, בשנת 1867, ביקר שרל נטר בארץ ישראל. בביקורו הוא בדק את מצבם של יהודי היישוב הישן והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לשיפור במצבם הכלכלי אלא על ידי הכשרתם לעבודה חקלאית. הוא הצליח לשכנע את חברת 'כל ישראל חברים' בפריז להקים את בית הספר החקלאי.

מרבית תלמידי בית הספר היו בני העדה הספרדית, שהיו מסורתיים ופתוחים יותר לרעיונותיו של שרל. על מנת למשוך תלמידים, הבטיח נטר להורים שבבית הספר ילמדו גם מקצועות כגון סנדלרות, חייטות ונגרות והלימודים בבית יהיו חינם. בית הספר החל להניב תוצאות – ניטעו 25 אלף גפנים, בית הספר סייע להלחם במחלת הקדחת, החלה מכירתם של תפוחי אדמה, יוצר יין משובח.
אף על פי שהיה עסוק בניהול בית הספר, נטר לא הזניח את הטיפול המסור בתלמידיו וראה את בית הספר ואת התלמידים כבני משפחתו.
כיום לומדים בבית הספר "מקווה ישראל" 1,500 תלמידים. הוא מוגדר "בית ספר ללימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי". המוסד, החולש על שטח של כ-3,000 דונם, כולל בתוכו בית ספר תיכון שש שנתי חקלאי ממלכתי, תיכון חקלאי דתי, בית ספר שש שנתי ישראלי צרפתי.